מתח נפשי- לא מחוייב המציאות 

מתח נפשי - לא מחויב המציאות

מהו מתח נפשי? מהי אותה תופעה התובעת מאתנו מחיר גופני ונפשי כה גבוה? מהו אותו שד טורדני המעיב על איכות חיינו?
בכדי להבין מהו המתח ומהם מקורותיו, יש להבין תחילה כיצד אנו תופסים את המציאות וכיצד אנו מגיבים ופועלים בה.
בכולנו, קיימת הנטייה לתפוס את המציאות כיחסית, כלומר ככזו המורכבת מתופעות שהן טובות או רעות, הנאה או סבל.
באופן כללי ניתן לומר כי עבורנו "סבל" או "רע", הוא כל תופעה או חוויה היוצרת בנו אחד או יותר משלושת הרשמים הבאים: תחושה גופנית לא נעימה, חוסר וודאות וחוסר שליטה,
ולחילופין, "הנאה" או "טוב", הוא כל תופעה או חוויה היוצרים בנו רושם הפוך:תחושה גופנית נעימה, תחושת וודאות ותחושת שליטה.
חלוקה זו מגדירה את האופן בו אנו מגיבים ופועלים בחיינו: כאשר נזהה מצב כ"הנאה" ננסה להתמיד בו ולהבדיל, כאשר נזהה מצב כ"סבל" ננסה לדחותו.
מנגנון זה הוא פשוט ויעיל ומסייע להישרדותנו במסע החיים, אך גובה מאתנו מחיר גבוה - מתח נפשי.
מקורו של המתח הנפשי, בצורך המתמיד הקיים בנו לשמור על רצף ה"הנאה" ובניסיוננו העקבי להדוף כל גורם המאיים עליו באמצעות תגובות רגשיות כגון: השתוקקות, כעס, קנאה, שנאה, ביקורת עצמית, תסכול, געגוע, ספק, דאגנות, פחד, חרדה, עצלות...
מתח נפשי עשוי להוות גורם לא מודע בחיינו עד לנקודה בה ניכרות השפעותיו על תפקודו התקין של הגוף: כאבי ראש, מגרנות, בעיות נשימה ועור, בעיות עיקול, כאבי שרירים, עייפות, בעיות שינה...
כמטפל, אני מתרשם שוב ושוב מתשובותיה היעילות של הרפואה הסינית לסימפטומים אלו. עם זאת, נוכחתי לדעת כי מטופלים שהשכילו לטפל גם בהרגלי תגובתם מחוללי המתח במקביל לטיפול הגופני זכו להטבה משמעותית וממושכת יותר במצבם.
חשוב להדגיש כי מגוון השיטות לטיפול שורשי במתח נפשי רב. עם זאת, עד שלא ישתנה יחסם של הממסדים הרפואי והתקשורתי לתופעה, שינוי שיביא עמו גל מודעות והתעניינות מצד הציבור, אינני צופה לשינוי גורף אלא רק בקרב אלו שיפנו לפתור את בעייתם באופן פרטי.

תופעת המתח הנפשי, בראייתי, אינה זכתה עד היום ליחס המגיע לה, משום שרבים מהרגלי התגובה המהווים נידבך מרכזי בתופעה: השתוקקות, כעס על טווחיו השונים, ספק, דאגנות, פחד, עצלות... נתפסים עדיין, בטעות, כנורמאליים ומחויבי המציאות.
בהעדר מערכת הסברה יעילה שתסתור אמונה שגויה זו - כזו הפועלת להבסת הרגלי העישון האכילה והאלימות, ובהעדר תוכניות חינוך שיעניקו לילדנו דרך יעילה להתמודדות נפשית עם אתגרי החיים, תמשיך התופעה להוות גורם מרכזי הפוגם במהלכם התקין של חיינו.